אמפרימוב ואח' נ' מירס תקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתקשרותו עם הנתבעת. מנגד הגישה הנתבעת תביעה כנגד לתשלום עבור שירותים אשר העניקה לתובע ולטענתה טרם שולמו.

התובע טוען כי בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו היה בעליו של עסק להתקנת ותחזוקת מצלמות אבטחה. התובע טוען כי בהיותו לקוח של הנתבעת, ביקש לשדרג שני מכשירים אשר היו ברשותו ולהוסיף שלושה מכשירים נוספים. התובע טוען, כי התקשר עם הנתבעת בהסכם התקשרות חדש אשר הכיל הטבות שונות שהובטחו לו. התובע טוען עוד כי אותן הטבות לא ניתנו לו בפועל ואף פניותיו אל שירות הלקוחות של הנתבעת, נותר ללא מענה. התובע טוען עוד כי במפתיע, ניתקה הנתבעת את הקווים ולקוחותיו של התובע נותרו בלא מענה עיסקי. יתרה מזו, התובע טוען כי הנתבעת סירבה לנייד את המספרים של הקווים אשר ברשותו לחברה סלולרית אחרת ובכך גרמה לכך כי לקוחותיו של התובע עזבו את עיסקו , העסק נכנס לקשיים כלכליים ובסופו של יום נסגר. התובע תובע כעת את נזקיו הנטענים מעם הנתבעת בגין מעשיה/מחדליה אלו.

הנתבעת טוענת כי התנאים בהסכם ההתקשרות החדש עם התובע ה,ינם שונים מהמוצג על ידו וכי הוא קיבל לידיו חמישה מכשירים נוספים ללא עלות, כל זאת בתמורה להתחייבותו להיוותר מנוי ברשת הנתבעת לתקופה של לא פחות מ 36 חודשים. לטענת הנתבעת התובע עשה שימוש נכבד בשירותיה, אך לא פרע את החשבוניות אשר נשלחו אליו וביטל את הוראת הקבע אשר היתה לצורך פרעונן. הנתבעת טוענת כי התריעה בפני התובע, אך זה עמד בסורו והיא נאלצה להגיש כנגדו תובענה בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב ולנתק את הקווים אשר היו ברשות התובע. הנתבעת אף הגישה כנגד התובע תביעה שכנגד במסגרת תיק בימ"ש זה בגין אותם שירותים ועתרה לחיובו של התובע.

התובע, הנתבע שכנגד, טוען כי אינו חב לנתבעת דבר בגין השירותים אשר אמורה היתה להעניק לו בהתאם להסכם ביניהם, אך לא עשתה כן ומשום כך יש לדחות את התביעה שכנגד.

דיון והכרעה :

הכלל הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה" ושומה על התובע להוכיח את חבות הנתבעת בנזקיו הנטענים כמו גם את היקפם של הנזקים.

וראה בעניין זה ברע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבנין בע"מ נ. מנהל מע"מ פ"ד נז(4) 891

ובע"א 210/88 חברה להפצת פרי הארץ נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה כפר סבא פ"ד מו(4) 642.

תחילה באשר לחבות הנתבעת.

התובע טוען כי נחתם הסכם התקשרות בין הצדדים. התובע טוען לתנאי התקשרות מסויימים, אשר לטענתו כלל לא ניתנו לו ולא מצאו את ביטוים בחשבונות החיוב שלו. התובע לא צירף לעיוני ראיה לאותם תנאים נטענים, בדמותו של הסכם ההתקשרות בין הצדדים. חזקה על התובע אשר היה אותה העת בעליו של עסק, כי כאשר הוא מתקשר עיסקית עם אי מי, יקבל לידיו העתק הסכם ההתקשרות. מן הסתם ידע התובע ידוע היטב, כי יזדקק להסכם זה לצורך קיום החיובים המצויים בו ותמוה בעיני עד מאד, כיצד זה לא טרח התובע להותיר בידיו ולו עותק אחד מהסכם ההתקשרות אשר הינו לב ליבה של תביעתו. אף אם אניח, כי טענותיו של התובע לעניין דרישותיו החוזרות והנשנות מעם הנתבעת כי תמציא לידיו את הסכם ההתקשרות החדש, הינן נכונות, אזי כאמור, הנטל להוכחת התנאים האמורים בתביעת התובע , מוטל על כתפיו.

דווקא הנתבעת, היא אשר הציגה לעיונו של ביהמ"ש כראיה את הסכם ההתקשרות ואת ההטבות אשר ניתנו לתובע (ראה נספח 1 ו-2 לנ/1).

בחינת המסמכים אשר הציגה הנתבעת מעלה כי תנאי ההתקשרות שונים מן הנטען בידי התובע:

התובע טען כי סוכם על זיכוי בסך 60 ₪ לחודש לכל מכשיר ומהמסמכים אשר הציגה הנתבעת עולה כי אכן סוכם על הנחה של עד 60 ₪ למכשיר לחודש ולא יותר מסך דמי השימוש הקובעים החודשיים.

התובע טען לזכוי חודשי בסך של 40 ₪ עבור כל מכשיר, אך לעניין זה אין כל זכר בהסכם ובדף ההטבות.

התובע טען ל"תקתוקים" חינם לכל המכשירים ומהמסמכים אשר הציגה הנתבעת עולה כי סוכם על שיחות ווקי טוקי אישיות חופשיות מחוץ לקוד הלקוח בלא עלות, למשך 12 חודשים.

התובע טוען ל 700 דקות שיחה חינם לכל מכשיר וזאת לשלושה יעדים לפי בחירה אלא שהמסמכים שצירפה הנתבעת מעלים כי הוסכם על 100 דקות זמן אוויר מירס לשיחות טלפון בחודש ל 12 חודשים.

התובע טוען כי סוכם על 600 דקות שיחה לכל מכשיר המהוות "דקות בנק" חודשיות, אלא שמהמסמכים שהציגה הנתבעת לא עולה סיכום שכזה.

התובע טוען לשדרוג שני המכשירים אשר ברשותו ללא עלות נוספת ואילו בהסכם אשר צירפה הנתבעת נקבע כי התובע יקבל שני מכשירים ללא עלות, אך בסופו של הסכם ההטבות אשר הציגה

הנתבעת נקבע כי היה והתובע יפר את ההסכם בין הצדדים, תהא הנתבעת רשאית לגבות ממנו את שווי ההטבה וכן דמי יציאה בכפוף להסכם בין הצדדים.